מאמרים

מודל משולב בהכוון תעסוקתי

השילוב שבין נטייה תעסוקתית לשאיפה תעסוקתית יוצר מודל תלת מימדי הבא:

מודל משולב -נטייה ושאיפה תעסוקתית

 

 

שרות

נהול

בטחון

יזמות

מופנם- הומני

טיפוס שקט בעל חשיבה מילולית . מעוניין בשרות .דוגמא:עבודה בתחום הארגון , אדמינסטרציה.

טיפוס שקט בעל חשיבה מילולית . מעוניין בשרות. דוגמא : מנהל אדמניסטרטיבי.

טיפוס שקט בעל חשיבה מילולית . מעוניין בבטחון. דוגמא:אדמינסטרציה

טיפוס שקט בעל חשיבה מילולית . דוגמא- מנהל תוכן באתר אינטרנט, כתב עצמאי.

מופנם- ריאלי

טיפוס שקט בעל חשיבה ריאלית מתמטית מעוניין בשרות. דוגמא: רוקח.

טיפוס שקט בעל חשיבה ריאלית מתמטית מעוניין בנהול. דוגמא: מנהל צוות מתכנתים.

טיפוס שקט בעל חשיבה ריאלית מתמטית מעוניין בטחון. דוגמא: מתכנת במוסד ממשלתי.

טיפוס שקט בעל חשיבה ריאלית מתמטית מעוניין ביזמות. דוגמא: סטטיסטיקאי עצמאי , מפתח אפליקציות WEB

מוחצן- הומני

טיפוס מוחצן בעל חשיבה מילולית מפותחת .מעוניין בשרות. לדוגמא:עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה.

טיפוס מוחצן בעל חשיבה מילולית מפותחת .מעוניין בנהול. לדוגמא: מנהל שווק.

טיפוס מוחצן בעל חשיבה מילולית מפותחת מעוניין בטחון תעסוקתי. דוגמא: פסיכולוג בשרות המדינה

טיפוס מוחצן בעל חשיבה מילולית מפותחת . מעוניין ביזמות. לדוגמא: יועץ ארגוני, מאמן אישי.

מוחצן-ריאלי

טיפוס מוחצן בעל חשיבה  ריאלית מתימטית .שם דגש על שרות. לדוגמא: מהנדס תעשייה ונהול.

טיפוס מוחצן בעל חשיבה  ריאלית מתימטית השם דגש על נהול. לדוגמא: ר"צ תכנות.

טיפוס מוחצן בעל חשיבה  ריאלית מתימטית ,שם דגש על בטחון תעסוקתי. לדוגמא: מהנדס אלקטרוניקה במוסד ממשלתי.

טיפוס מוחצן בעל חשיבה  ריאלית מתימטית , שם דגש על יזמות. לדוגמא: מנהל חברת הזנק.

 

 

מה שקרוי היום ,הכוון תעסוקתי, שם דגש רב על הנטייה התעסוקתית, ונוטה להזניח במידת מה את השאיפה התעסוקתית, הצד המכוון, הרצוני ברמה הפנימית יותר, אשר מודעות לקיומו תאפשר מיצוי עצמי והתאמה טובה יותר לתפקיד. נמצא שאדם שחש שיש לו יעוד בחיים (Calling), (מונח שחופף המידה מסוימת לשאיפה תעסוקתית) אזי רבים סיכויים להגשים את עצמו ולחוש שביעות רצון בעבודה. (Galles and lenz, 2013)

מימדים נוספים שאין להתעלם מהם ויש להם חשיבות מכרעת בהכוון תעסוקתי , הנם הרמה האינטלקטואלית  של האדם, דהיינו , יכולותיו השכליות וכישוריו.

מימד חשוב נוסף הנו  הרמה האישית שגלומה באינטליגנציה הרגשית של הפרט, כלומר,  מידת היכולת לדחות סיפוקים, להיות מעורב במה שקורה, גילוי אמפטיה מחד ואסרטיביות מאידך בהתאם לסיטואציה.

בנוסף יש לבדוק , באיזה מידה הפרט מותאם לעבודה פיזית מוחשית או לעבודה שדורשת ישיבה הכרוכה בעבודה עם  מסמכים  ונתונים .יש מי שהישיבה במקום אחד ועיסוק בניירת קשה להם ביותר והם מעדיפים עבודות שבהם יוכלו לעבוד באופן פיזי מול כלים,או מול אנשים ויש מי שמעדיפים עבודת ניירת משרדית, או אחרת שלא כרוכה בהפעלת הגוף.

 

לסיכום: האדם מאופיין בורסטיליות, כלומר, ביכולת לנוע ולהשתלב במספר עולמות תוכן שבתוך אשכול מסויים, כאשר עולם התעסוקה מצידו מכיל עיסוקים הדורשים סוגי אישיות וחשיבה שונים.

כך שחשוב להדגיש, שהתאמה תעסוקתית אינה ולא אמורה להיות התאמה נקודתית, אלא היא נעשית בתוך אשכול של נטייה תעסוקתית , כאשר בתוכו דרגת החופש מסוימת שצריכה לקחת בחשבון את השאיפה התעסוקתית, הרמה השיכלית, האינטלגנציה הרגשית והתאמה לעבודה פיזית או משרדית.

קיימים אשכולות של דפוסי אישיות, או אם נגדיר זאת בפשטות, סוגים של בני אדם שמתאימים לאשכולות של עיסוקים שיש להם מאפיינים דומים. הפרט מאופיין בגמישות רבה ומאידך עולם התעסוקה הינו מאוד מגוון וכך המחקר בתחום צריך להתייחס לעולם התוכן של התאמה תעסוקתית.

בחירת מקצוע הינה תהליך אישי ומורכב שבו נוטלים תפקיד משתנים רבים באישיות ומהות הפרט.  מנגד, עולם התעסוקה מורכב ומגוון והמודל לעיל מצביע על חשיבות הסינכרון וההתאמה בינהם לכלל גיבוש מודל הוליסטי ומדויק יותר.

 

Schein, E. (1996). Career anchored revised: Implications for career development in the 21st century.Academy of Management Executive, 10(4), 80-88.

 

Holland, J. L. (1997). Making Vocational Choices. (3th Ed.) Florida:PAR


Galles, J.A. & Lenz G.L. (2013). Relationships among career thoughts, vocational identity and calling: implications for practicety.Career Development Quarterly, 61.3 p240

הוספת תגובה
תגובות
למאמר זה התקבלו 0 תגובות למאמר זה התקבלה תגובה אחת למאמר זה לא התקבלו תגובות
Copyright jobportal.co.il © 2001-2011