מאמרים

קדימה לעבודה! או הקושי הבלתי ניסבל של הקיום

מחוץ לאפסנאות נישמעו צעקות מקפיאות דם של החניכים. "שתיים שלוש- הקשב."

מרחוק נישמעו קולות נפץ של רימונים וירי מקלעים. האווירה הייתה טעונה מאוד ורצינית להחריד.

לפני יומיים זומנתי לראיון לא כל כך מחמיא בו הוסבר לי שעלי להגיע לעולם שוב כדי לעבור תיקון נוסף. אני לא רוצה לפרט מה בדיוק אמרו לי שם, בכל אופן, הבנתי שאין לי ברירה ועלי להגיע לכאן שוב.

ניצבתי לפני האפסנאי וקיבלתי ממנו את הנתונים.

גובה- מטר שישים וחמישה.

צבע עיניים- חום.

מנת משכל- 126 IQ.

האפסנאי היה קטן קומה ושמנמן בעל חוש הומור משונה, זקנו הקצר והמחודד היה רוטט בכל פעם שהיה מסנן מבין שפתיו במבטא רומני בולט את ה"ציוד" עליו נאלצתי לחתום בדרכי לעולם.

"תן לו, תן לו הורים" צווח בעליצות לעבר עוזרו הג'ינג'י הרציני והשתקן, בעל הפנים החתומות, שהיה נכון למלא את העבודה המשונה שלו ללא היסוס. 

בוא נראה מה קיבלת: "הורים עצבניים טרודים מעל הראש בבעיות פרנסה."

אופי- "רגישות עד כדי רגשנות, נטייה לאיפולסיביות, מעט אגואיזם וביישנות."

הנתונים זרמו בקצב הולך וגובר. "מצב כלכלי- מחסור בילדות , רווחה כלכלית בבגרות."

"אתה הולך לעבור ניסיונות לא פשוטים." אמר והחל לפתע לפזם לעצמו מנגינה עליזה ששמע לפני שעה קלה בטרנזיסטור הקטן והישן שהיה מונח על גבי הדלפק שלפניו.

"איזה אישה לתת לו?" שאל הג'ינג'י ביבושת.

נידרכתי.

בוא ניראה מה כתוב כאן: "לא רגועה- כעסנית עם פתיל קצר."

למרות הוראות המטכ"ל הנוקשות בדבר קבלת הדין בהכנעה, בכל זאת, לא יכולתי להתאפק וביקשתי זיווג נוח יותר.

תעשה ג'סטה ביקשתי "רק לא עצבנית" .

"מצטער חביבי. אתה כנראה לא יודע איפה אתה נמצא, פה זה לא תוכנית כבקשתך - כל אחד והניסיונות שלו. בכל אופן, תדע לך שהסיכויים שתראה פני גיהנום אחרי הקדנציה הזו הם די קלושים."

דבריו לא ממש הרגיעו אותי, בכל אופן, הבנתי שעלי לקבל את הדין כי אין הרבה מה לשנות בעניין.

או, הרהרתי לעצמי, עוד מעט, עוד מעט, האור החזק הזה שמכה בפנים, הבכי הראשון, חיתולים, ברית מילה, תינוקות, ילדות, בית ספר, עבודה, משפחה, ילדים, בגרות ,זיקנה.

כן, הם בטח שמחים למטה, אולי בגלל שנתנו לי עוד הזדמנות להגיע לעולם ולעשות איזה תיקון, להשתנות ,לצאת ממנו לא בדיוק כמו שבאתי.

מחוץ לאפסנאות התגברו הקולות "שלושים שניות והיקפתם את המאהל."

הנה זה הולך לקרות עוד מעט ואני מגיע.

עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת, אפס.

התיקון מתחיל.

אני בוכה.

המלאך שם למעלה מזיל דימעה -זה לא הולך להיות קל, למרות כמה נקודות טובות שקיבלתי וזכות אבות עדיין מדובר במלחמה - מלחמה קשה.

קדימה לעבודה!

מאת :יוסי אור-יאן -מנהל jobportal.co.il  אתר הדרושים הגדול לחיפוש עבודה שאינו עובד בשבת.

 

הוספת תגובה
תגובות
למאמר זה התקבלו 0 תגובות למאמר זה התקבלה תגובה אחת למאמר זה לא התקבלו תגובות
Copyright jobportal.co.il © 2001-2011