עבודה מהבית בעידן הקורונה

Essay Body

-

היום בעידן הקורונה מסתבר שעבודה מרחוק (Teleworking) תופסת מקום משמעותי בחיינו, וחלק ניכר מהעיסוקים שבאופן מסורתי מבוצעים במבני הארגון מבוצעים מהבית. נשאלת השאלה מה יקרה לאחר המשבר הזה? האם הולך ומתקרב עידן חדש ומבטיח, שישנה כליל את תפיסת העבודה הארגונית, את תהליכי העבודה המקובלים ואת המבנה הארגוני?

במקום לעשות את כל הדרך לעבודה, להזדחל בפקקים ולבזבז דלק וזמן יקר, נוכל לעבוד בנעלי בית בסביבת עבודה נוחה ומוכרת, אדונים לעצמנו, בקצב המתאים לנו, ללא לחצים מיותרים מצד מנהל וללא הפרעות מצד חברים לעבודה.

ויש גם יתרונות נוספים. הורים לילדים קטנים שמעוניינים לגדל ילדים, יכולים לשלב חיי עבודה ומשפחה. עבודה מהבית פותחת גם אפשרות בפני נכים שאינם מסוגלים להיטלטל בנסיעות, להשתלב במעגל העבודה.

גם הארגון יוצא נשכר מכך, מכיוון שעבודה מהבית חוסכת דמי שכירות יקרים, והוצאות תחזוקה וריהוט עבור עובדים ששוהים במבני הארגון.

היו חברות שסברו שעצם מתן אופציה של עבודה מהבית תהפוך את החברה אטרקטיבית יותר למועמדים פוטנציאליים, והדבר אף עשוי למנוע עזיבה של עובדים, שיראו במהלך זה כהליכה לקראת העובד.

יתרון נוסף, שחשיבותו רק הולכת וגוברת עם השנים, הוא הפחתה בכמות זיהום האוויר. כתוצאה מכך שפחות מכוניות ינועו בכבישים, יהיו פחות פקקי תנועה ואנו נזכה לנשום אוויר טוב יותר.

עבודה מהבית הופכת אפשרות ריאלית יותר ויותר עם ההתקדמות הטכנולוגיה, השתכללות אמצעי התקשורת והמחשוב, ומהירות העברת נתונים באינטרנט. נראה שהבית יהיה מקום העבודה העתידי ויתפוס את מקום העבודה הרגיל. לרגע נדמה שהנה אנו עומדים לסגור מעגל ואנו חוזרים לעבודה במסגרת המשקית הביתית, כפי שהיה טרם פרוץ המהפכה התעשייתית. חזרה מהמפעל המנוכר.


אתגרים בעבודה מהבית
בכל אופן יש לעשות עדיין כברת דרך , מסתבר שציפיות גבוהות והתקדמות טכנולוגית אינן ערובה להצלחה ולהטמעה של שיטות עבודה חדשניות. צריך לבדוק עם "הכלה", במקרה שלנו - העובד, עד כמה עבודה במסגרת זו מתאימה לו ואם הוא בכלל מעוניין לעבוד מהבית.

וכאן, לאמיתו של דבר, נעוץ עיקר הקושי. ישנם הרבה מאוד גורמים בתחום האנושי-חברתי שמצננים את היתרונות לעיל, והופכים את העבודה מהבית - נכון לעכשיו - לאפשרות לא מאוד פופולרית שמתאימה לצרכים ארגוניים ספציפיים וממוקדים ולאוכלוסיות מסוימות, אבל בחלק מהמקרים אינה רלוונטית לרוב הארגונים והעיסוקים. מה שהופך את העבודה מהבית לאפשרות טובה "אבל לא בבית ספרנו".

הבעיה העיקרית מבחינת הארגון נעוצה בקושי בלבקר ולפקח אחר עבודת העובד, לעמוד על התנהלותו, ולתת לו משוב בזמן אמת על איכות עבודתו. מנהלים נוכחים לדעת שלא קל ליצור דו שיח או דיון פורה וענייני, עם עובד שנמצא בצד השני של הטלפון ואינו זמין כאן ועכשיו. מצד שני, אם מדובר בעבודה מדידה שניתן לכמת את תוצריה, אזי עבודות כמו מכירות והקלדת נתונים יכולות להתבצע בבית, אך מכאן אנו למדים שטווח העיסוקים שמתאימים לעבודה מהבית הוא מצומצם למדי.

הקושי העיקרי נמצא בצד של העובד. לעתים, עבודה מהבית כרוכה בתנאים פיסיים לא נוחים ובעמדת עבודה שאינה ראויה לעבודה. בנוסף, בבית ישנן הרבה הפרעות שלא קיימות בעבודה. מדובר, בדרך כלל, בילדים או בני משפחה אחרים שאינם מאפשרים לעבוד מתוך ריכוז.

מה גם שקיים קושי לעשות את ההפרדה בין הבית לעבודה ויש ערבוב תחומים ועמימות בנוגע לסדרי עדיפויות בין מטלות הבית לעבודה. הבית כבר לא מקום מפלט מהעבודה, העבודה נמצאת ומלווה את מי שעובד מהבית תמיד, ויש תחושה שאין לאן לברוח.

יש בעיה לפתח קריירה כאשר עובדים מהבית. עובד שרחוק ממרכז קבלת ההחלטות אינו יכול לדעת על אפשרויות קריירה ועל התפתחויות בארגון. הריחוק הפיסי יכול למנוע ממנו מידע חיוני, שמסייע להיות בעניינים וליצור את הקשרים המתאימים עם מוקדי הכוח בארגון.

עובדים כאלה חשים היטב ש"רחוק מהעין רחוק מהלב" בהחלט תופס לגביהם בכל הנוגע לקידום בהיררכיה הארגונית.

מסגרת חברתית
נראה שהבעיה הגדולה ביותר היא הבידוד החברתי ממנו סובל העובד מרחוק. באין קשר חברתי, כשתמיכה חברתית לא קיימת, כאשר העובד לא נהנה מנסיונם של אחרים, כשאין לו אפשרות לקבל ולתת משוב ובאין לו עם מי להתייעץ, הוא חש שנמנע ממנו אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר שעבודה אמורה להעניק - מסגרת חברתית.

מקום העבודה מהווה הזדמנות למפגש חברתי בו רואים ונראים, בו ניתן ליצור קשרים בין אישיים ולהתערות חברתית, ועל כך עובדים לא מוותרים בקלות.

במחקר שנערך  באנגליה על יד קיט הון ומאייר קרין מאוניברסיטת נוטינגהם, נמצא שסטודנטים הביעו פחות נכונות לעבודה מהבית יחסית לעמיתיהם הבוגרים שאינם סטודנטים, כנראה בשל תפיסתם את הארגון כמקום מפגש להזדמנות חברתית. עמיתיהם הבוגרים, לעומת זאת, הביעו נכונות רבה יותר לעבודה מהבית. אולי מכיוון שמבחינתם הנושא החברתי פחות משמעותי.

האירוניה היא שדווקא הסטודנטים, אשר מצוידים בידע רב יותר בנושא מחשוב ובעלי כישורים טובים יותר לעבוד מרחוק, הביעו חוסר התלהבות מעבודה זו, יחסית לקבוצה שחסרה ידע בתחום, אבל נטתה לקבל על עצמה עבודה מהבית.

לסיכום, עבודה מהבית אפשרית אבל קיימות מגבלות שמקטינות את טווח היישום שלה. הצלחת יישום תלויה במגוון גורמים אותם יש לקחת בחשבון כמו סוג הארגון, המוצר, סוג התפקיד, תנאי העבודה וסוג האוכלוסייה. 

יש עובדים שרואים בעבודה מהבית הזדמנות לחזור למעגל העבודה ולהשתלב בה באופן הדרגתי לפני חזרה לעבודה רגילה. היום בעידן הקורונה עובדים רבים אכן עובדים  מהבית, מה שלא בטוח שיקרה כאשר הדברים יחזרו למסלולם הרגיל.

כאשר ארגון מעוניין להעסיק עובדים שעיקר עבודתם תהיה מהבית, הוא יכול להחליט על יום או יומיים בשבוע שהעובד מגיע לחברה, מעדכן, מתעדכן, מחליף דעות, מתייעץ, מקבל הדרכות ובאיזשהו מקום ממלא מצברים לקראת העבודה בבית.

לעומת זאת, ארגון שאינו מעוניין לשנות סדרי עולם ורוצה שרוב העבודה תהיה בין כותלי החברה, יכול להקצות יום-יומיים בשבוע לעבודה מהבית, ואז העובד והארגון יוכלו ליהנות מהיתרונות של עבודה מהבית לפחות בחלק מהזמן.

משבר הקורנה ובשלות טכנולוגית שהולכת ומתבססת הופכת את העבודה מהבית להכרח. צפוי שמגמה זו תמשך גם לאחר המשבר הנוכחי,  כמובן שלא בהיקפים גדולים כאלה, אבל סביר להניח היא תלך ותתפוס מקום בחיינו. נראה שהמשבר שכעת אנו חווים הנו זרז שיהפוך את העבודה מהבית למודל משמעותי בעולם העבודה.

 

תגובות
למאמר זה התקבלו 0 תגובות למאמר זה התקבלה תגובה אחת למאמר זה לא התקבלו תגובות