מאמרים

כוח אדם זמני - לאן?

לאחרונה נכנסה לתוקף חקיקה המשווה את תנאי השכר של עובדי חברות כ"א זמני לעובדי החברה, וכן מגבילה את תקופת ההעסקה באמצעות חברת כ"א זמני ל 9 חודשים.
על פניו נראה, שמדובר בבשורה מצוינת לעובדים, אך לא נעימה לחברות כוח אדם זמני, שמתפרנסות מהעסקתם של עובדים אלה ורוצות להגדיל את מצבת כוח האדם שלהם. לאחרונה התפרסמו ידיעות שחברות כוח אדם מצמצמות את פעילותן בעקבות חקיקה זו.
גם ארגונים שנעזרים בשרותי חברות כ"א זמני רואים בהעסקה כזו לא מעט יתרונות :
העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם מקנה לארגונים גמישות, שהיא כה חשובה כיום בסביבה תחרותית, דינמית ומשתנה. העסקה כזו נועדה להתגבר על עומסי שיא , לביצוע פרויקטים, או כחלופה לעובדים קבועים שנעדרים מהעבודה מכל מיני סיבות( מחלה, חופשה, מילואים, חופשת לידה וכו.)
בנוסף, העסקה כזו אפשרה לגופים ציבוריים להעסיק עובדים מעבר לתקנים המאושרים לאותו גוף. עובד כ"א זמני אינו רשום במצבת כ"א של החברה ולכן קל יותר לגייסו מבלי לקבל אישור מיוחד.
ארגונים אלה אינם מעונינים במתן קביעות לעובד חברת כ"א זמני וליצור איתו קשר משפטי לטווח ארוך, כך שניתן לפטר בכל זמן שהחברה המעסיקה תחפוץ.
העסקה זו מחייבת אינה מחייבת את החברה לשלם לו הטבות סוציאלית אותם נוהג להעניק לעובדיו הקבועים. בחישוב ארוך טווח מדובר בלא מעט כסף שלא עובר לידי העובד ושאותו משלשל המעסיק לכיסו.
כלומר, ארגונים רבים ראו בהעסקה כזו אמצעי להקטנת עלויות שכר, עובד חברת כ"א זמני משתכר פחות מעובד החברה שמקביל לו בתפקידו ולא נהנה מהטבות נלוות מהם נהנים העובדים הקבועים.
הסיבות הללו אולי מסבירות את הגידול המרשים במספרם של עובדי חברות כוח אדם זמני בארץ ובעולם, גידול שמטיב מאוד עם חברות כוח אדם זמני, ונוח לחברות שמעסיקות בפועל, אך כלל לא עומד בקנה אחד עם האינטרסים של העובד הזמני.
לא אחת מועסקים עובדים אלה, במתכונת זו, תקופות ארוכות, לעיתים אף מספר שנים עד לפיטוריהן, עד שהם זוכים לבוא בצל קורותה של החברה.
כך שלמעשה מדובר בעובדים סוג ב' שהחברה העדיפה להשאיר "מחוץ לגדר" עד שתיפול החלטה לשנות את הסטטוס שלהם לעובדים מין המניין.
אוכלוסייה זו נחקרה לא מעט בארץ ובעולם, ובמחקרים חוזרים נשנים נמצא שעובדים אלה פחות שבעי רצון יחסית לעובדים הקבועים מתנאי השכר והתגמולים הנלווים , חשים חוסר ביטחון תעסוקתי וניכור ממקום העבודה, הם חשים מנוצלים במקום העבודה וכועסים על ערכי הארגון והמדינה שמאפשרים העסקה כזו.
במחקר שערכתי במסגרת אוניברסיטת תל אביב מצאתי, באופן לא מפתיע, שעובדי חברת כוח אדם זמני נופלים ברמת שביעות הרצון שלהם יחסית לעובדים הקבועים אך, לעומת זאת, רמת הלחצים שהם חווים הינה דומה לזו של העובדים הקבועים, המקבילים להם בתפקידם, איתם הם עובדים כתף מול כתף. כלומר, עבור תפקידים להם נדרשת אותה רמת כישורים ועבור אותה מידה של השקעה הם זוכים לתגמול נמוך יחסית לעובד מין המניין.
עובדי חברות כוח אדם זמני נושאים במחיר אישי, מעמדי, כלכלי נחות , אך המשיכו לעבוד כך מחוסר ברירה.
חלק מהארגונים, מעיקר מענפי התקשורת וההיי-טק, שהפרוטה מצויה בכיסם ונושאים את דגל הקידמה והדאגה לעובד (מעניין ששני אלמנטים הולכים יחד) , הבינו נקודה זו ללא עזרת המחוקק. הם הבינו שהעסקה כזו פוגעת במוטיבציה של העובד הזמני, יוצרת קבוצה של עובדים מקופחים וממורמרים, שעשויים לפגוע בתדמית החברה.
את הדילמה זו הם פתרו בכך שהם החליטו להגביל ביוזמתם את פרק זמן העסקה הזמנית לתקופת העסקה מוקצבת בזמן ( מספר חודשים בודדים) לאחריה העובד נקלט, בדרך כלל, לשורות החברה.
חברות אלה משתמשות בחברות כוח אדם זמני כערוץ גיוס זול ומיידי . חברת כוח אדם דואגת לעשות מיון ראשוני, ומפנה את העובד לאחר היכרות איתו, ובכך חוסכת לחברה כסף רב, שכרוך בפרסום מודעה ומיון העובדים. בנוסף תקופה זו מאפשרת לארגון לבחון את התאמת העובד לארגון, שבמידה והוא עמד בה, הוא יהיה זכאי לענוד את דרגות הקביעות ולהיות חלק אורגני מהחברה.
אולם, ברוב החברות, אין פני הדברים כך. מאחורי העסקה כזו עומד שיקול כלכלי צר שרואה לנגד עיניו את החיסכון בעלויות ותו לא.
אין ספק, שהמהלך החקיקתי האחרון נועד לתקן מצב זה , אולם לא בטוח שבכך הסתיימה הפרשה. יתכן אף, שתיהיה פגיעה מסוימת בעובדים, מעצם העובדה שחברות כ"א זמני משמשות ערוץ זמין לעובדים שיכולים לפנות באמצעותו לחברות שונות, שאולי לא יכלו להגיע אליהן בדרכים אחרות. חברת כ"א זמני, בהקשר זה, משמשות מעין מרכז מידע וגורם מקשר בין עובדים למעסיקים.
מהלך זה עשוי לפגוע באוכלוסיות חלשות כמו סטודנטים, אמהות עובדות, ואוכלוסיות אחרות שראו בחברות כ"א זמני כתובת בה נעזרו לחיפוש עבודה.
אולי, המגמה הבאה היא הסבת חברות כ"א זמני לחברות השמה, או outsaurcing (מה שנהוג לכנות בעיברית "מיקור חוץ") , שעיקר פעילותן תתבטא באיתור ומיון עובדים.
כיצד תסתיים פרשה זו, אם בכלל, קשה לדעת. מעורבים כאן הרבה כסף, מאבקי כוח ואינטרסנטים שונים, שמנסים לבחוש בקלחת ולהשפיע על שוק העבודה הזמני בארץ.
תודה מקרב לב לעו"ד עופר רביד, שהשתתף בכתיבת מאמר זה.
הוספת תגובה
תגובות
למאמר זה התקבלו 0 תגובות למאמר זה התקבלה תגובה אחת למאמר זה לא התקבלו תגובות
Copyright jobportal.co.il © 2001-2011