מעשה בעיוור חירש ולחצים שלא נגמרים - רק מתחלפים

Essay Body

-
מעשה בשני אחים שלא הצליחו למצוא שידוך, האחד בשל עיוורונו והשני כי היה חירש. פנו ההורים המודאגים לרב העיירה כדי למצוא זיווג הגון לבניהם . הרב היציע שהם יינשאו לשתי אחיות מעיירה סמוכה, האחת מכוערת והשניה רגזנית וכך נעשה. העיוור לא ראה בכיעורה של אשתו ולחירש לא היה איכפת מקללותיה של זוגתו וכל הצדדים היו מרוצים.
לימים היגיע לעיירה מרפא מסתורי שבעזרת שיקוי מרפא ולחשים ריפא את מומם.
כאשר חזרו לביתם הבינו שנפלו מהפח אל הפחת. זה סבל מצעקותיה ותלונותיה של אישתו והשני היה מדוכדך מכיעורה של זוגתו. הם רצו חזרה לאיש הקסמים שיחזיר אותם למצב הקודם, אך הוא לא היה שם.
מי שחושב שמעשיה זו תלושה מהמציאות טועה. זה קורא לכולנו ומידי יום כשנדמה לנו שאו טו טו, כאשר נפתור את הבעיה שלפנינו נגיע למנוחה ולנחלה. מסתבר, שצרות ולחצים אף פעם לא נעלמים הם רק מתחלפים ודווקא פתרון בעיה מסוימת הינו מבוא לבעיות אחרות , מורכבות יותר ולא צפויות.
מי שחלם לסיים את חיי רווקותו, מגלה לאחר הנישואין שחיי הרווקות היו רק מבוא למורכבות ואתגר בחיים המשותפים וגידול ילדים.
מי שחיכה לרגע שיסיים את תקופת לימודיו התפרניים ויכנס לעולם העבודה (עצמאות כלכלית… עצמאות כלכלית) מגלה לאחר זמן קצר שחייו הסטודנטיאלים נטולי הדאגות היו לאין ערוך טובים ונעימים יותר.
מי שפילל לעליה מהירה בסולם הדרגות ועשה זאת רוצה לחזור לימים הבהירים, טרום לחצים, חובות ואחריות אישית כבדה.
דוגמאות לא חסרות, הנה אחת מניסיוני האישי.
בזמנו, הזדמן לי לעבוד במוסד ממשלתי בתפקיד נוח, ללא עומס מיוחד, הבעיה הייתה השעמום הנורא , וחוסר עניין ממנו סבלתי. (יום בחיי מוסד זה יכול לשמש פרק משובח באחד מספרי קפקא). לימים החלטתי לעזוב כדי להשתלב בחברת היי-טק בתחום משאבי אנוש, שם התפקיד היה מעניין, מאתגר ומתגמל, אבל הלחץ והעומס היו גבוהים. אני מודה שלא כמו בסיפור , לא רציתי לחזור לתפקיד הקודם אבל לעבודה בהיי-טק יש מחיר.
אז מה עושים? לא זזים הלאה? לא משתפרים ? לא מתקדמים?
ברור שכן.
חשוב להתקדם, להתנסות, לפלס דרך בשבילי החיים ולהשקיע , אבל, כל הזמן לנסות להתמקד בכאן ועכשיו וליהנות ממנו, ליהנות מעצם התהליך בהווה ולא לנסות לראות אותו כאמצעי למטרה הבאה. אז אולי נוכל גם להגיע באופן טוב יותר ליעדים שלנו עם פחות לחץ ויותר בריאות נפשית. אין מה לעשות, הזמן הזה לא יחזור פעם ואם נתגעגע לעבר ונדאג מה יהיה בעתיד, למעשה לא ממש נחיה בהווה.
ואם זה המצב ואם הלחצים מתגברים ואנו נכנסים לתוך מעגל לחץ כזה, אז עם הזמן ישנה ללחץ השפעה מצטברת ולא נעימה אשר באה לידי ביטוי במחלות, נוירוזות וקושי לעמוד במשימות שבעבודה. ההשפעה לא תמיד מורגשת בטווח הקצר אולם בטווח הארוך יש לה השפעת מצטברת. לכן אם ההשפעות השליליות הן מתמידות ושקיעה וניוון הן עניין של זמן ההתמודדות היא עניין לכל החיים.
לכן, חשוב לעשות משהו עם עצמנו, לתרגל, להתעמל לאכול נכון ולא להילחץ, אומנם, מי שנולד עם טבע בריא ומאוזן וגדל בסביבה תומכת יכול לחשוב שאינו צריך תרגול רב, אבל מסתבר שגם המוכשרים והמוצלחים שבינינו, עם הזמן, מתי שהוא, יכולים לאבד את הרגשת הרעננות והאיזון בשל קשיי החיים ותהפוכותיהם וחייבים את זה לעצמם.
אז -בואו ניקח את עצמנו בידיים -ועכשיו.
תגובות
למאמר זה התקבלו 0 תגובות למאמר זה התקבלה תגובה אחת למאמר זה לא התקבלו תגובות