התשובה הרובוטית המתבקשת לשאלה הנ"ל, (ובסוף המאמר תבינו מדוע) היא: "במגזר הציבורי. בדרוג בכיר. בתחום מערכות מידע, רפואה, או משפטים". אך מכיוון שאנו לא רובוטים , אלא בני אדם , כידוע, התשובה היא- "תלוי" : תלוי בשאיפות, בכישורים, בנטיות שלנו וכן תלוי במה שלשוק העבודה יש להציע.
כדי לצלול יותר לעומק ולברר מה זאת בעצם עבודה טובה , יש למפות את עולם העבודה , לבחון ממה הוא מורכב, איזה עולמות תוכן יש בו, ואז נוכל לחתור לכוון אליו אנו שואפים להגיע.
בהתבסס על סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד מספר מקורות, ביצענו את הניתוח הבא. שוק העבודה מתחלק בגדול למגזר ציבורי ופרטי.
המגזר הציבורי הלא יצרני ברובו, כולל:
משרדי ממשלה על משרדיו השונים, ומערכותיו, שהבולטות והגדולות שבהן הן מערכת החינוך, מערכת הבריאות ומערכת המשפט.
הצבא שנחשב לארגון הגדול ביותר במדינה.
משטרה ושב"ס על ענפיהם השונים.
רשויות מוניציפליות : עיריות ומועצות מקומיות למיניהם.
חברות ממשלתיות, כמו חברת חשמל ומקורות.
מוסדות ציבוריים כמו: בטוח לאומי, קק"ל, ועוד.
מפעלים ביטחוניים, כמו תע"ש ואלת"א.
אם נמנה את כל המועסקים במגזר הציבורי נגיע לכמות דמיונית, לארץ קטנה כמו שלנו, של למעלה ממיליון איש, כ 35% משוק העבודה שעובדים בגופים לא יצרניים נותני שירותים לאזרחי המדינה. (למעט מספר מפעלים מולאמים יצרניים ביטחוניים באופיים.)
היתרונות הגלומים בתעסוקה במגזר הציבורי הן יציבות תעסוקתית, תנאים סוציאליים כגון פנסיה, קרנות השתלמות, הכשרות והדרכות, דמי חופשה , מחלה והבראה טובים. עם הזמן, הכישרון והחריצות מוצעים גם תנאים חומריים לא רעים מבחינת אופק קידום, שכר נאה, ותפקיד מעניין ובכיר.
החסרונות הן ביורוקרטיה, חוסר דינמיות, משכורות יחסית נמוכות ,בעיקר בשנים הראשונות לעבודה וכן למי שלא זכה להתקדם באופן משמעותי עם השנים.
מי שהצליח להתברג גבוה בגופים שציינו זוכה להנות מכמה עולמות : יציבות תעסוקתית, שכר גבוה, תנאים סוציאליים מצוינים, תפקיד מעניין ונותן חותם. אפשר למצוא אותם כמנהלי מערכות מידע במשרד ממשלתי, רופאים בכירים ברפואה הציבורית, או משפטנים בכירים במשרד המשפטים.
מנגד המגזר הפרטי מגוון, מסועף ומורכב יותר, פי כמה מזה הציבורי, והוא כולל את הענפים הבאים:
תעשייה לסוגיה 12%. מדובר במפעלים יצרניים ובתי מלאכה,. בעבודה פיזית, מסורתית ברובה, החל מפלסטיקה ,בגדים, תרופות וכל מה שעולה בדעתכם. תחום זה מצטמצם בשל חשיפה ליבוא מתחרה וזול.
מסחר סיטונאי וקמעונאי 12%. כולל את שלל החנויות, הקניונים ובתי העסק במדינתנו.
חברות הייטק 7%. נחשב ליהלום שבכתר. הענף הרווחי והמכניס ביותר במדינה, שטובי המוחות רוצים להשתלב בו.
מידע ותקשורת 5%. כולל את חברות הסלולר, הכבלים והטלפוניה.
פיננסים וביטוח 4%. כולל גופים שנחשבים איתנים פיננסית כמו בנקים וחברות ביטוח.
מזון 4%. מסעדות , שרותי קיטרינג ושאר עסקים קולינריים.
תחבורה 4%. כולל את תחום ההסעים ,שליחויות,הובלות ודומיהם.
שרותי ניהול ותמיכה . כ 4% לדוגמא: עורכי דין במגזר הפרטי.
אמנות ובידור כ 2%
חקלאות כאחוז אחד
השוק הפרטי הדינמי יותר מהציבורי מציע משרות רבות. הכדאיות ביותר מבחינת התנאים שהן מציעות, הן בהייטק, בחברות העוסקות במידע ותקשורת וכן בפיננסים וביטוח.
לא ניתן לדבר כאן על מונחים כמו קביעות ועבודה לכל החיים, אבל, באופן כללי, המגזר הפרטי יכול להציע משכורות ותנאים טובים למי שמתאמץ ומוכיח את עצמו.
לסיכום הדברים, קיימת בעיניי העדפה מסוימת למגזר הציבורי במשרות מסוימות, ניתן גם לראות זאת גם בסקר BDI בו הזוכה בכתר החברה שהכי כדאי לעבוד בה בשנת 2015 היא חברת חשמל, גוף ציבורי, שמעניק משכורות גבוהות ויציבות תעסוקתית. במקום השני מדורגת חברת גוגל ישראל שמציעה משרות מעניינות, בשכר גבוה, אך לא מבטיחה עבודה לכל החיים.
לעתים מחפש העבודה הטירון והלא מקושר, נשאב למגזר הפרטי, שנמצא יותר באור הזרקורים ושם נילחם את מלחמת הקיום שלו ולא רואה מולו את האפשריות הטמונות במגזר הציבורי, הנחבא יותר אל הכלים.
יש מי שמגיל צעיר חולמים על עצמאות כלכלית ופתיחת עסק משלהם. מי שחושב שיש לו פוטנציאל להקים עסק או מיזם ולהצליח מבחינה כלכלית, אז בבקשה להפשיל שרוולים וקדימה לעבודה! אם הדבר מצליח, אזי מה טוב, השמיים הם הגבול, ניתן לבנות אימפריה ולפרוץ גבולות.
יחד עם זאת, כדאי לקחת בחשבון, שרוב המיזמים אינם ממריאים בשל קשיי מימון, אי יכולות לכבוש נתח שוק ולהגיע לרווחיות. מדובר בסיכון גבוה, שיש להיערך לו מראש, במידה ואם, הוא לא יצליח בסופו של דבר.
ועוד כמה מילים בנימה אישית, עת השתחררתי מהצבא היציעו לי עבודה בחברת חשמל כאיש בקרה ,אבל רציתי לצאת ללימודים, להתנסות ולהתפתח ולכן סרבתי. אני לא מצטער על החלטה זו, למרות מה שנאמר עד כה, למרות שחברת חשמל היא החברה המועדפת ביותר על פי הסקר הנ"ל ולמרות שעברתי לא מעט קשיים, או אתגרים- אם תרצו.
מימוש עצמי וסיפוק בעבודה אינם תלויי ענף תעסוקה, משכורת גבוהה, תנאים סוציאלים וחיים נוחים החשובים לכשעצמם שאין לזלזל בהם. אבל, גם אין להזניח את החלום, השאיפות והיעוד, שיש לכל אחד מאיתנו בתחום, שאנו באמת טובים בו ויכולים לתרום לסביבתנו ולעצמנו. מי שחותר באומץ, בעיקביות , בהשקעת מאמצים, בתבונה ובאמונה ליעד הזה, ולא משנה באיזה ענף כלכלי הוא נימצא, הוא יגדל, יממש את הפוטנציאל האישי שלו וגם, כך אני מאמין, יזכה בנוסף לתגמול חומרי שבא יבוא.
במאמר הבא תוצג טבלה המדרגת ענפי תעסוקה לפי פרמטרים שונים : ראה ב"איזה עבודה כדאי לעבוד- הטבלה"
1. |
כתבה מעניינת . הגישה מעט שמרנית
יוסי 14.06.16 (11:51)
|
2. |
מסכים
דניאל 21.07.17 (16:57)
|